*בתמונה: מפגש עבודה של הפדרציה
״עם כישרון אפשר לקחת משחק או שניים, אבל עם שיתוף פעולה לוקחים אליפות"
מייקל ג'ורדן
לכאורה, הכל טוב. תכננו… הגדרנו… קבענו… המפגשים קרו…
את פדרציית גופי המו"פ החינוכי הישראלית ייסדנו בשנת 2017. הוגדרה המטרה, נקבעו תחומי העיסוק ובאופן טבעי "עיקרון השיתופיות", נתפס כעיקרון המנחה של התהליך. וברוח זו גם הגדרנו שלוש רמות של שיתוף פעולה עתידי: הראשונה – שיתוף ידע (Sharing); השנייה – חלוקת עבודה בין השותפים ( (Cooperation; והשלישית – צוותים ותוצרים משותפים (Collaboration).
המפגש הראשון נערך בסוף אוקטובר 2017. כמובן שלמפגש קדמה פעילות חקר מעמיקה ולא קצרה, שעיקרה היה ניסיון ראשוני להבין מהו מו"פ חינוכי. סקירה ראשונית העלתה שכל גוף מקומי יצר לעצמו זהות "מו"פית" ייחודית משלו ולכן היה ברור שחלק מהתהליך צריך לעסוק בבירור והגדרה של מו"פ חינוכי. משב נוסף של רוח גבית ספקו ממצאים מהעולם אשר העידו שתחום זה נמצא על סדר היום של מגוון גופים בעלי עניין ברחבי תבל, והגדרה רחבה וכוללת של מו"פ חינוכי נמצאת בתהליכי חקר והתהוות במכוני מחקר וב – OECD .
בשיחות הרקע ובפעילות המקדימה אל מול נציגי הגופים המעורבים, נמצאו עוד ארבעה תחומים אשר הוגדרו על ידי כל העונים כבעלי חשיבות רבה בפעילות מו"פ חינוכי. ואלו הם: חדשנות ויזמות; פדגוגיה ודרכי הוראה; תהליכי הפצה והטמעה; קונפליקטים ואתיקה.
לכאורה, הכל טוב. תכננו… הגדרנו… קבענו… המפגשים קרו… המשתתפים ברובם הביעו את שביעות רצונם מהגוף הנבנה והמפגשים …. אבל התחלנו להרגיש שמשהו אחר קורה מתחת לפני השטח… לא משהו טוב או רע אלא אחר… וניסינו להבין מהו!
הקשבנו היטב למעורבים ולדבריהם למה שנאמר וגם למה שלא נאמר… הסתכלנו על מידת העניין, ההיענות והמעורבות של המשתתפים, הן בפורום המלא והן בפורומים המצומצמים של קבוצות העבודה. היה ברור שהמעורבים מגיעים ברצון ובחשק רב, למרות העומס הכבד על רובם הם דאגו לפנות את הזמן ולהשתתף במפגשים שנקבעו. אבל התחלנו לשמוע "מסרים" אשר הבהירו כי קיימת ציפייה ליצור משהו שונה… אחר. לא היה ברור "מה כן", אבל היה מאוד ברור "מה לא"… לא היה כל רצון לדבוק במודל הפרקטי הידוע של הגדרת יעד, בניית תכנית עבודה וריצה לעבר היעד בהתאם ללוח זמנים מוגדר וקבוע. נשמעו קולות המציעים מתודת מפגשים ללא תכלית מוגדרת, מתוך כוונה ואמונה ליצור יחד משהו אחר/שונה שיקדם את העשייה המשותפת. עלו רעיונות בקרב הקבוצות השונות שתמכו קידום תהליך למידה משותף מבוסס אמון בין הגורמים באמצעות תהליך חוויתי. והמשתתפים ברובם הסכימו כי הבסיס להעמקת שיתוף הפעולה העתידי ולקידום חשיפה להתנסויות הוא הכרות אישית מעמיקה. ולא הססו לשתף מידע על עצמם באמצעות סיפור אישי עוצמתי וחוויתי שעברו.
התהליך המתואר לווה ברצון לקיים את המפגשים בסביבה הביתית האינטימית של הצוותים המעורבים, בנכונות וציפייה ליצור מרחב משותף לתקשורת (כמו קבוצת פייסבוק/וואטסאפ) והחלטה על קיום פעילויות משותפות וחווייתיות להעמקת ההכרות והגיבוש כגון הליכה בפרק, רכיבה על סוסים, וגלישת סאפ.
אז עצרנו… לקחנו נשימה עמוקה וניסינו להבין "מה קורה כאן?"
הסתכלנו על התהליך ותפסנו שמתחילתו היה לנו ברור מאוד מה אנו רוצים. ישב לנו בראש בדיוק איך זה צריך לקרות ומה תפקידו של כל אחד מהגופים במערך המשותף. ובאשר לעיקרון ה"שיתופיות" בוודאי! הרי לתחושתנו אנו יודעים בדיוק מהי שיתופיות, לא כן? הרי כולנו מדברים "שיתופיות"… הטכנולוגיה מאפשרת והגלובליזציה מקדמת.. הכלכלה שיתופית, החוכמה שיתופית, המחקר שיתופי, העבודה שיתופית…. בקיצור, ה"שיתופיות" כבר כאן, כולנו "גולשים" על הגל , לשם אנו מכוונים וברור לנו לחלוטין מהי וכיצד ליצור שיתופיות מיטבית…
האמנם? האם לא התעלמנו מכך שבפועל כמו בתחומים אחרים, הטכנולוגיה, המשאבים והנסיבות המעצבים את הנורמות החברתיות, קובעים ומשנים גם את השיתופיות האנושית הקיימת והמוכרת. האם לא סביר שבמציאות המשתנה בקצב מואץ, הטכנולוגיה הביאה לפתחנו מעולם התוכנה שיתופיות מסוג חדש? לדוגמא, שיתופיות שניתן לכנותה "קוד פתוח"?
שיתופיות במודל של קוד פתוח
"קוד פתוח" במקור, זהו כינוי לתוכנה אשר קוד המקור שלה פתוח ונגיש לכל מי שחפץ בו והוא חופשי לשימוש, לצפייה, לעריכת שינויים ולהפצה מחודשת לכל בעל עניין. כל החפץ יכול ליטול חלק בפיתוח התוכנה ולתרום לשיפורה. השיתופיות הזו מבוססת על תרומת מפתחים, היא לרוב התנדבותית ואינה לוקחת בחשבון "מקסום ביצועים". בשיתופיות "קוד פתוח" האינטרס השליט הוא האינטרס החברתי הנובע מרצונו החופשי של המשתתף ומונע מרצונו לתרום. אם נשליך מעולם התוכנה על מודל חדש של שיתופיות, הרי שהתרומה כבר אינה בהכרח תוצר אחד סופי, אלא עשויה להיות מכלול תוצרים כמו שיפור תהליכים, פיתוח מגוון היבטים ועוד תוצרים שלא ניתן לצפות מראש מאחר וכל משתמש/מתנדב יכול להפיק מעצמו כיוון שמתאים לו והוא מעוניין בו. היתרון הגדול הוא שכל המידע החדש הנוצר פתוח לכל לשימוש, צפייה ולפיתוח מתמשך על הבסיס הקיים… וחוזר חלילה.
אפשר להניח כי מודל שיתופיות חדשני מסוג זה עשויה להיות בהתאמה להתפתחות ה"עידן הקונספטואלי" העומד בפתחנו. עידן אשר הגדרתו עדיין בהתהוות אך ניתן להעריך כי במישכו בני האדם יעסקו ביצירת ידע חדש, בשינויים טכנולוגיים וחברתיים מואצים וייצרו פתרונות חדשים לצרכים ישנים וחדשים. ההערכה היא שהערך המוסף של הפתרונות העתידיים, ייגזר מהשימוש בשני חלקי המוח ובמיוחד באונה הימנית האחראית על היצירתיות ועל צדדים שאינם דווקא לוגיים (פינק, 2009[i]).
האם נכון לשער כי בפתחנו עומד מודל חדש של שיתופיות, אשר בסבירות גבוהה יושפע מאינטרסים חברתיים, התנדבות, קידום יצירתיות והיבטים שאינם דווקא לוגיים? האם זה עתיד לשנות את השיתופיות המסורתית המוכרת המוגבלת? שיתופיות המתאפיינת בתופעות כמו ייחודיות, תחרותיות ואינטרסים? עדיין אין תשובה ברורה לכך, אך נראה ש"תפיסת השיתוף" בקרב המעורבים משתנה. במקום שיתוף פורמלי הנגזר מתפקידם כנציגי ארגונים הם מקדמים שיתוף אי-פורמלי כפרטים בקהילת הפדרציה. נראה שהשיתופיות המתגבשת בכיוון זה, נובעת מכך שהחברים בפדרציה רואים עצמם כפרטים המעוניינים בשיתופיות במסגרת הקהילה הנוצרת, מעבר להיותם נציגי ארגונים המחויבים לשיתוף מתוקף תפקידם. אין ספק שראייה זו, המבוססת על רגש ועניין אישיים מייצרת מוטיבציה פנימית עזה ומעוררת צורך בהידוק היחסים האישיים בין חברי הקהילה כפי שקיים בתפישת הקוד הפתוח.
היכולת לשנות את תפיסת השיתוף, בהתאמה למציאות המשתנה, נגזרת כנראה מיכולת המוח הגמיש האנושי. דוידג'[ii] (2005) טוען שמוחנו מותאם לקשר קבוצות עצביות ומודולות שונות בדרכים חדשות, על מנת ליצור "שלם חדש". לפי אותו היגיון, האם ייתכן שאותו "שלם חדש" יקדם שינוי מודלים מנטאליים? האם השינויים ינטרלו את הקיבעון של 300 השנים האחרונות של דפוס התנהגות מחלק ולא משתף, במיוחד בכל הקשור לבתי ספר ותהליכים חינוכיים?
הפדרציה כמערכת מורכבת מסתגלת
ואולי בכלל ניתן להגדיר את המסגרת המשותפת ואת האופן בו פועלת הפדרציה כמערכת מורכבת מסתגלת. מערכת בה יעד המדיניות, כלומר פיתוח יכולות המו"פ החינוכי, (המה?) מוגדר מראש אך המערכת מאפשרת ותומכת בהתארגנויות עצמאיות של המשתתפים. ואלו, מחליטים בעצמם על מגוון הדרכים לפעולה (האיך?) כדי להשיג את היעד המוגדר. לאור תפיסה זו, הרי שתפקידנו כמנהלי המערכת (הפדרציה) לספק למשתתפים אקוסיסטם תומך ולקדם פעילות אוטונומית של המשתתפים כדי שיוכלו לפעול באופן הרצוי להם והמועדף עליהם.
המחשבה הזו, אשר נראתה מלכתחילה מנותקת מהעשייה היומיומית שלנו, החלה לחלחל אל פני השטח בשיחות בינינו. ככל שנערכו יותר מפגשים עם חברי הפדרציה למו"פ חינוכי, כן התפתח שיח שונה ומרתק אשר העלה היבטים לא צפויים של חזון השיתופיות הרצויה. כולנו חשנו כי קיים רצון אמיתי ליצור משהו שונה ולא להמשיך שוב ושוב עם הקיים והידוע והבנו שנקרתה לנו כאן הזדמנות פז ליצור מודל חדש של שיתופיות. בהחלט לא מה שציפינו לו… לגמרי לא מוכר וידוע אבל הרבה יותר מותאם לצרכינו ולרוח המציאות המשתנה.
כיום קיימת תחושה שהתחלנו תהליך מרתק, גם אם לא במודע, של "עידון" אזורי השיתופיות במוחנו… כאמור, לא ברור לנו איך זה יקרה אבל נראה שקיימת הפתיחות והרצון להתנסות וקיים רצון עז לפסוע ב"דרכים לא סלולות" על מנת להגיע ליעדים לא ידועים מראש.
[i] פינק, ד. (2005). ראש אחר, מדוע העתיד שייך לבעלי המוח הימני. הוצאת מטר.
[ii] דוידג', נ. (2009) המוח הגמיש, סיפורים מקו החזית של חקר המוח. הוצאת כתר.
