עד היום ההפרדה בין שטח ומטה בתהליכי פיתוח השתמרה בשני ערוצים עיקריים: או שהמטה ריכז את הפיתוח ו"הוריד" את התכניות והתוצרים למטה לשטח, או שבתי ספר הובילו את הפיתוח ובכך נוצרו איים של הצלחות, אך תוצרי הפיתוח לא התחשבו בהיבטים המערכתיים.
המעבדות מובילות ניסיון חלוצי לקדם תפיסת פיתוח פדגוגי שמפגישה אנשי שטח ומטה מתוך הנחה כי הבניית דיאלוג משותף נטול היררכיות תקדם את המערכת ובה בעת היא מהווה יעוד בפני עצמה. למעבדה שותפים אנשי ונשות חינוך ממספר בתי ספר שמגבשים ביחד עם גורמי מטה ואקדמיה תפיסה כוללת להתמודדות עם הצורך, ומובילים בבתי הספר התנסויות פדגוגיות שמטרתן לגבש שדה רעיוני של מענים עבור המטה.

ההנחה היא כי דבר אינו מובן מאליו, אפילו לא הצורך עצמו שהוגדר בתחילת התהליך.
פיתוח במעבדה מאופיין בהטלת ספק מתמדת, בחשיבה ביקורתית ובניסיון מתמיד לחדד את תפיסותינו ולבסס אותן על מציאות בשטח.

תהליך הפיתוח המתנהל במעבדה מתבסס על עקרונות החשיבה העיצובית (Design Thinking), מתודלוגיה חדשנית, יצירתית ובעלת פוטנציאל להיות פורצת דרך, אשר שאובה מעולמות העיצוב.

השלבים העיקריים של פיתוח בתפיסה זו:

• חקירה מעמיקה של הצורך ושל הקיים בתחום
• הגדרת בעיה בדרכים חדשות
• העלאת רעיונות יצירתיים
• גיבוש ניסויים "קטנים וחכמים" שחותרים לתובנות גדולות.