הסקירה הוכנה כחלק מפרוייקט ״קיימות עירונית״, בהשתתפות מכון ירושלים לחקר ישראל. מטרתה של סקירה זו לסייע לעיצוב מדיניות לפיתוח קהילות מקיימות בערי ישראל.

בחלק הראשון נעמוד על דמותה של הקהילה, הצורך האנושי בקהילות והדרך בה הוא מתממש במרחב העירוני. לאחר מכן נלמד על הסיבות בגללן רשויות ממשל ועיריות רואות מתפקידן לפתח קהילות במרחב העירוני. החלק האחרון יוקדש להיבטים המעשיים של פיתוח קהילות עירוניות מקיימות, החל בהצגת החסמים והמנופים לשינוי, המשך בהתוויית אופציות אסטרטגיות ועקרונות פעולה ולבסוף סימון סוכני שינוי פוטנציאליים.

הסיפור הפותח

אם תגיעו לרחוב עמק רפאים 21 בירושלים בימי שני בערב, תוכלו להיכנס לפגישת הפורום האורבני של מינהל קהילתי גינות העיר. אולי תמצאו שם יזם נדל"ן שבא לגייס הסכמת הקהילה לתכנית בינוי שאפתנית, יתכן כי המשתתפים יהיו בעיצומו של דיון סוער על עתידה של 'חורשת הירח' או בריכת ירושלים, או על תכנית המיתאר המתגבשת לירושלים, ואולי תהיה זו פגישה עם יועץ משפטי המייצג אותם בתביעה נגד הקמת מתחם מלונאות שעלול לשנות את צביון השכונה. הפורום האורבני הוא רק דוגמא לשפע פעילויות ופורומים קהילתיים המוצאים בית במינהל הקהילתי. אחת מהן, יוזמת "מהפח ירוק" להפיכת פסולת אורגנית לדשן הוא פרי עשייה משותפת של המינהל עם עיריית ירושלים, "ירוק בעיר", המשרד להגנת הסביבה, ו"מיזם קומפוסט מקומי" של קהילת "אחו"ה בכרם". בארועי חרום, כגון ימי השלג בינואר 1122 משמש המינהל כמוקד להתארגנות מקומית, ביטוי לחוסן הקהילתי וליכולותיהם של תושבים שאכפת להם לפעול למען עצמם וסביבתם. בנוסף לאלו מהווה המרכז בגינות בסיס ליוזמות חברתיות ותרבותיות רבות, למגוון רחב של פעילויות  קהילתיות ולהפעלת רשת רחבה של מתנדבים 1 . המינהלים הקהילתיים הוקמו על ידי עיריית ירושלים והחברה הממשלתית למתנ"סים על מנת לשמש מוקדים להתארגנות תושבים, להאצת תהליכי ביזור פוליטי ומינהלי ולפיתוח קהילות.

המינהלים בירושלים מהווים דוגמא לדרך בה יכולים תושבים, ממשל עירוני ואנשי מקצוע לקדם התהוות קהילות מקיימות במרחב עירוני.

…

הסקירה השלמה

המסמך שלפניכם מתאר מדוע ואיך נקשרים אנשים בקהילות, בכלל ובמרחב העירוני המורכב בפרט. במהלכו אציג עקרונות ודרכי פעולה לקידום קהילות עירוניות מקיימות, אתאר דרכים להנעת שינוי חברתי, בכלל ופיתוח קיימות עירונית בפרט. בהמשך אף אציע ארבע אסטרטגיות משלימות לקידום התפתחות קהילות מקיימות ואסיים בהמלצות לשחקנים המרכזיים: תושבי הערים, רשויות ממשלתיות וארגוני החברה האזרחית. בתוך כך אשזור תיאורי מקרה המלמדים על דרכים אפקטיביות לקידום קהילות עירוניות מקיימות.

הקליקו לקריאת הסקירה