ציור: וויסילי קדינסקי, Komposition VIII, 1923
"מורכבות מנוגדת במידה רבה לאופן שבו אנשים בעולם המערבי התרגלו לחשוב ולתפקד. כולנו הורגלנו לחשוב במונחי סיבה ותוצאה, יחסים סדירים, רמות תמורה ממוצעות, תחרות מושלמת ותוצאות ניתנות לחיזוי, אך המציאות אינה כזו!" (קוק, 2004, ע' 58).
בחנו את עצמכם: כמה שאלות המצריכות חשיבה מורכבת נשאל ילדכם היום?
הרשו לי להמר על מספר הקרוב לאפס. אפילו אם ביוזמתו ישאל ילדכם שאלה, שבאמת אינו יודע את תשובתה ומהווה קרקע פורייה לחשיבה מורכבת (למשל: למה כפל בא לפני חיבור? בכמה מלחמות ניצחה ישראל? מה זה מסה?), קרוב לוודאי שהוא ייענה בתשובה ברורה וחד ממדית בבית הספר, בביתך או בממלכת המידע הווירטואלית. אפשר שתשובה מעין זו נותנת לו מענה רלוונטי ומידי בטווח הקצר, אך היא מונעת ממנו חשיבה, שיקול דעת, הבנת מורכבות, גילוי והמצאה הכרוכים בהתפתחות אישית. אתגרי העידן בו אנו חיים דורשים קבלת החלטות בשדות פרא של אי-ודאות, איתור ממשקים, חשיבה רבודה, רב תהליכית ורב מערכתית, ולעומתם אתגרי החינוך הנוכחי אינם מדרבנים או מלמדים לחשוב כך. בעוד החיים משקפים מורכבות וסיעוף, אנו מורים לילדינו מובהקות ופשטנות.
כר התנסות לחרדת האי-ודאות
מערכת חינוך רלוונטית תהווה איפוא כר התנסות לחרדת האי-ודאות, לחשש מן העזיבה של המוכר והבטוח, לסטייה מנתיבי הידע, לשכלול המסוגלות להבין בשדה אחד וליישם בשדה אחר. כל באיה יוגדרו לומדים והיררכיית הידע תוחלף בערך שיינתן למגוון הידע. מערכת כזו תנחה ותעודד את כלל חבריה להתבונן על האתגרים מזוויות שונות, בשלבים שונים, דרך תפיסות שונות, תוך הפעלת חשיבה גמישה ורפלקטיבית.
בבסיס שינוי כזה נמצא המורה, כמי שבחר במקצוע אשר הסמכות מגולמת בתוכו. לאורך מאות שנים הוגדרה והוכתבה הסמכות במונחים של שליטה ושל מונופול על ידע, אך לאור תמורות התקופה ראוי שגם הסמכות עצמה תעבור בירור וחשיבה מחודשת. דרוש מעבר מהוראה להנחיה על מנת להתניע מהלך של שחרור אחיזה במוכר ויצירת שיח אותנטי. כדי להזמין אדם אחר לתהליך המחייב תהייה, על המנחה לפרוק מעצמו את הצורך לדעת ולשקף בפני האחר את תחושותיו במצב זה. כדי להנחות גמישות והסתעפות על המנחה להיפרד מן התמונה המקובעת במוחו ולתת לאחר להביט במאבקו הפנימי בה.
המיזם החינוכי שלי "חשיבה דרך מורכבות" מציע מודל המזמין לבירור על מהי סמכות ולאופן פעולה אלטרנטיבי, בהתייחס לדרכים בהן ניתן להחזיק סמכות. הוא מבוסס על שלושה כלים לקידום השיח הכיתתי, מתוך כוונה לעורר חשיבה והתקדמות מבוססת הבנה של מורכבות. למעשה, שלושת הכלים הללו מזמנים את המורה והתלמיד לנקודת מפגש בה מתחולל השינוי ביחסים ביניהם, בתפיסת האתגר ובתהליך ההתמודדות אתו.
הכלי הראשון: משקפי התבוננות
שימוש בגיוון על מנת לייצר תובנה מטא-קוגניטיבית (תובנה הנובעת מחשיבה על החשיבה עצמה).
לדוגמה:
לפניך מספר עיגולים:
o o o o
o o o o
o o o o o
- כמה עיגולים ספרת ?
- כיצד ספרת את העיגולים?
בשאלה הראשונה עשוי הילד לענות נכון או לא נכון ולשתי התשובות תרומה חשובה באותה מידה למשמעותה של השאלה השנייה. בשאלה השנייה נפרש בפנינו המגוון, גישתו של כל אחד, הדרך שלו להבין ולפעול, הנטיות שלו לחשוב והנטיות שלו לשגות. מבעד למשקפי התבוננות שונים יכול הפרט לגבש תובנה עמוקה יותר על המושג "ספירה", להיחשף לאופני ספירה אפשריים נוספים ולמשב את עצמו על הדרך בה הוא סופר וחושב.
הכלי השני: חשיבה אלסטית
חשיבה אלסטית – פיתוח תודעה תמורתית ומיומנויות תגובה לשינוי (הדבר היחיד שקבוע הוא השינוי)
- מה משותף למספרים הבאים: 891, 187, 561, 253, 682, 374 ?
- ואם נוסיף את המספרים: 957, 418, 737 ?
- ואם נוסיף גם את: 1122, 4785 ?
- וגם את: 51234 ?
תרגיל פשוט בסעיף א' יחייב בחינה מעמיקה יותר בסעיף ב', ידרוש חשיבה יצירתית בסעיף ג' וחשיבה על כל התהליך מחדש בסעיף ד'.
בהינתן מציאות משתנה ובתוכה נתונים קיימים ונעדרים, נדרשת מסוגלות הסתגלות וגמישות מחשבתית. אתגרים בתנועה מעודדים תהליך בחינת רלוונטיות באופן תדיר ומפתחים הקשבה לרוחות של שינויי.
הכלי השלישי: למה לא? – הסתעפויות חשיבה מבוססות טעות.
לדוגמא: (שאלה שנשאלתי בידי תלמידה)
האם לאלקטרון יש אטום בית? (כלומר, האם מקורו באטום מסוים שאליו ישאף לחזור?)
שאלות שנשאלות ע"י ילדים הן הזדמנויות מו״פלאות לפתח שיח שאינו מוגבל בהיקף הידע הקיים. זהו תמרור המורה לרדת מן הכביש המהיר אל התשובות הנכונות ולסטות לנתיב עקלקל ולא סלול המאפשר שגיאות. התקדמות מבעד להצלחה, לאישוש, להכרה והוקרה אינה ההתקדמות היחידה האפשרית וודאי לא היחידה האפקטיבית במאה ה- 21. היכולת לדלג מעל הסדירות ולשחרר את ההיגיון מזמינה ערוצי חשיבה פרוצים ובתוליים, כאלה שדרכם עשויות להתרחש מהפכות.
אנשים רבים שואלים אותי האם חשיבה מטא-קוגניטיבית ומיומנויות חשיבה דרך מורכבות מתאימות לכלל הילדים במערכת החינוך? חלקם מאמינים כי אלה נחלתם של מחוננים בלבד, ואילו אני מאמינה שמחוננות היא יכולת מורשת וחשיבה מחוננת היא מיומנות נרכשת. לו נדבר לילד בשפה הדורשת חשיבה מסועפת, באם האתגרים שנציג בפניו יהיו רבי פנים ומשתנים, אילו המשוב האישי שלו ילווה בתהליך התבוננות מעמיק, הרי שיפתח וישכלל את כישוריו המטא-קוגניטיביים. טענתי היא, שכפועל יוצא מכך יפתחו בפניו יותר אפשרויות בעידן זה, הן בתשתית החשיבה והן באופן בו יענה ויגיב לסוגיות הסבוכות שלפתחו.
לסיכום
חינוך הוא שאיפה טבעית להכין לקראת הבאות ובהסתכלות קדימה לא נראה כי בגרף מורכבות החיים תירשם האטה. בעולם בו כל עובדה הפכה עניין של השקפה יש טעם להעמיק יותר בהשקפות ופחות בעובדות, יש טעם להכיר בעוצמה שבמגוון המשקפות ולפתח את היכולת להשקיף על העצמי.
אני מביט בה ומחייך:
"שאלה של השקפה"
עכשיו אני יודע, איך
היא הציפור במעופה.
במטוס סילון/שלמה ארצי
על הכותבת | דקלה בר
אמא, שבחרה לגדל ילדים קצת אחרת…
בעלת תואר ראשון בהנדסת ביוטכנולוגיה מהטכניון ותואר שני בגנטיקה מאונ' תל אביב.
עוסקת בהוראת מחוננים בתחומי אסטרופיזיקה, הצפנה, מדע בדיוני ועוד.
בוגרת הכשרת מנהלי בתי ספר "אבני ראשה" https://www.avneyrosha.org.il/Pages/home.aspx
עמיתה בתוכנית מנדל למנהיגות חברתית https://north.mandelfoundation.org.il/Pages/default.aspx
מובילה את המיזם החדש "חשיבה דרך מורכבות" במסגרת החממו"פ של אגף מו"פ, ניסויים ויזמות במשרד החינוך
https://edu.gov.il/minhalpedagogy/mop/Pages/home-page-agaf.aspx
ניתן ליצור קשר במייל: diklabar2@gmail.com
