כתבה זו מציגה את אחד מארבעת המודלים שתוארו במאמר ״יוצאים ממגדל הדב ומעירים את הדוב | מאקדמיה תאורטית לאקטיביזם חינוכי״.
- קרן רוזין, תומר אוסטיקר
בשנים האחרונות נמתחו גבולותיו ותחומי אחריותו של החינוך הציבורי. המהפכה מגיעה מן השטח ומאגפי מו"פ של משרד החינוך. כולם עוסקים בשאלה, כיצד תראה מערכת החינוך לנוכח המציאות ואתגרי העתיד?
שאלות רבות נובעות מכך:
- כיצד מקדמים למידה ומחברים אותה לחיים?
- כיצד משיבים את הקהילה לאדם ואת האדם לקהילה?
- כיצד מגדלים ילדים לעולם מקצועות המחר (שאף אחד לא יכול לדמיין עדיין)?
- מה הן הוודאויות בעולם משתנה תדיר? כיצד הטכנולוגיה לא משתלטת האדם?
- איך חשיבה צרכנית לא דוחקת את זו המוסרית?
- אילו מודלים יכולים לשרת את הלמידה וההוראה בעתיד?
- ועוד.
אל מול המציאות של החינוך הציבורי היום, ציפיות תלמידים, ההורים ומהפכת המידע, אתגרי העתיד נראים קרובים מתמיד, אז פשוט התחלנו לחלום…
"מעגלים, מעגלים איך שאנחנו נשארים בסיבובים של החיים"
קמפוס מעגלים, כשמו כן הוא, קמפוס בלב מרחב עירוני כפרי. קמפוס קהילתי, המשלב באופן ספירלי מרחבי חינוך מגוונים ורב-גילאיים, בכל שעות היום ובחיבורים לעולם שמחוצה לו. בתוך הקמפוס תוכלו למצוא גני ילדים, גנים ציבוריים, בית ספר יסודי, חטיבת ביניים ותיכון, חינוך מבוגרים וחוגי העשרה. הלימודים מתרחשים במגוון רחב של זירות המאפשרות שיח, יצירה, חשיבה, העמקה ומתן ביטוי לתלמידים לעצב את עולמם ולמצות את כישוריהם. כל זאת מבלי לוותר על החינוך הציבורי וזכותו של כל ילד לזכות בו.
על ארבעה יסודות עומד העולם
הקמפוס הוא מרחב קהילתי, שבתוכו שוכן בית ספר ציבורי (אינו ממיין את הבאים בשעריו), המשלב את השפה הדמוקרטית דרך פרקטיקות שיתופיות, למידה רב-גילאית, מרחבי שיח ורפלקציה, בחירה ודיאלוג. הלמידה היא תמטית ודיאלוגית ומעודדת חשיבה ביקורתית באמצעות פרקטיקות של חונכות, מודלינג ורף גבוה. זאת מתוך אמונה שכל ילד יכול להצליח בזירה בה הוא מרגיש חזק. חוזקה, שתפנה אותו ללמידה גם בזירות המאתגרות יותר.
האלמנט המארגן הוא ארבעת היסודות ביקום הארוגים במרחב, בזמן ובלמידה בבית הספר: אש, אדמה, מים ואוויר. ארבעת יסודות אלו שלובים זה בזה ומזינים את הקמפוס ואת באיו.
"ובסוף מעגל שם הקו מתחבר לו"…
בהשראת התפיסה הדמוקרטית אנו רואים ברוח האדם ציר מרכזי, מחולל ומניע כאחד, לצד תשוקה ליצירה ולתנועה מתמדת שדוחפת לעשיה וללמידה. יסודות הרוח, האש, האדמה והמים נמצאים בכל אחד ואחת מאיתנו כמו גם בעולם סביב. לכן, החלטנו לחבר את היסודות, התשוקות של כולנו, למרחב הפיסי וללמידה הלכה למעשה.
כיצד?כל יסוד טומן בתוכו כוחות ותכונות, ועל כל אחד מאיתנו להתנסות ולהתחזק בהם בשלבים שונים בלמידה ובהתבגרות. כולנו זקוקים להכרות עם כל אחד מהיסודות, אך יש לנו כאלו שאנו נמשכים אליהם יותר באופן טבעי.
בעיני רוחנו נפרש קמפוס הפותח שעריו לחללי עבודה משותפים, וזרימה של תלמידים, מורים וחונכים סביב מרחבי היסודות. במרכז כל קבוצה חינוכית, מורה מוביל, המתרכז סביב אתגר או תחום תמטי, התואם יסוד זה או אחר. כך, נמצא קהילות קטנות בזרימה מתמדת בין היסודות: תלמידי כיתות וותיקים יוכלו להשתלב במרחבי החונכות, כמו גם תלמידי תיכון וסטודנטים שינחו את הצעירים לצד המורה המוביל.
בית הספר לא מזניח את לימודי הליבה, אך לא נשאר במרחב הדיסציפלינרי אלא מתכתב עם העולם האמיתי שמחוצה לו גם בתהליכי למידה עתידיים וגם בתהליכי הערכה תוך מתן דגש תמידי לצרכי הקהילה.
הרעיון המרכזי: בניית מסגרת לימודים מקיפה הכוללת זרימה בין רעיונות לבין מרחבים, בין יסודות ובין אנשים.
אחד השינויים המרעננים שמציע "קמפוס מעגלים" הוא שימוש במשאבים הפיסיים והאנושיים על מנת להרחיב את מגוון השירותים שמספק בית הספר לתלמידיו ולקהילה. שינוי זה ייעשה באמצעות חוגי ערב למבוגרים, חוגים לילדים, הדרכות ותנועות נוער שישתלבו בתוך המבנה על בסיס החזון: ״פעולה של הקהילה למען הקהילה", כך יוכלו תלמידי בית הספר, הצוות החינוכי ואף בוגרים למצוא עצמם קשורים בקשר עבות לבית הספר ותורמים לבנייתו כמרכז קהילתי מעצים בצד הלמידה הנבנית סביב עקרונות פדגוגיים מוצקים וגמישים בו זמנית.
הקמתו של הקמפוס אפשרית במסגרת החינוך הציבורי וההבנה של ראשי ערים, מובילים חינוכיים ואנשי ציבור בדבר יכולתו של הקמפוס לתרום תרומה מכרעת לעיצוב פניה של הקהילה כמתחם הוליסטי תומך ומצמיח. מרחב בו האדם לא נותר בבדידותו ולצד מגמות מוטות עתיד, יתקיימו מגמות מוטות אדם וחברה.
