שר החינוך נפתלי בנט פתח את הנאום שפתח את הבינאלה במילים ״זה לא תבלין״. יזמות וחדשנות הם לא תבלינים המעשירים את עולם העשיה החינוכית השוטפת. הם לא אמורים להיות עשיה יוצאת דופן, חריגה – אלא חלק קבוע, רגיל, של הפעולה החינוכית.
"אם לא נפעל בצורה מהותית, עמוקה, להחדרת היוזמה, היצירתיות והיזמות של התלמידים, בתי הספר יהיו מבנים עם אנשים נחמדים, שילכו יאבדו רלבנטיות…ולכן יום כזה [הביאנלה למעציב חינוך] וכל הכרוך בו, הוא לא נחמד, הוא לא nice to have, הוא הכרחי״.
בנאום קצרצר אך עשיר בטיפים ליזמים חינוכיים, אותם הביא מנסיונו ההייטק, הוא הציע כמה תובנות ליזמים חינוכיים:
הטיפ הראשון: להתחיל לרוץ. לא לתכנן יותר מידי, לא ״להתפלסף״ יותר מידי, לא לפתח את הדבר המושלם אלא פשוט ״להתחיל לרוץ עם התובנה המרכזית ועם משהו צר, לראות מה קורה ולהתחיל לבנות, יחד עם המציאות, את המתודה… לעבוד עם המציאות, להתאים, לבצע אדפטציות, יחד עם המורים, עם התלמידים, עם משרד החינוך, עם הרשות, יחד עם ההורים…כי כך זה יצלח ואז זה גם יקרה…אז תעשו, אין תשובה אחת נכונה״.
הטיפ השני: ״כשאתם יוצאים ליוזמה, אני לא ממליץ לעשות את זה לבד. מאד קשה נפשית לקדם את זה זה לבד. תמצאו שותף או שותפה…תמצאו אנשים מדהימים, אנשים אופטימיים, אפילו קצת אופטימיים מידי, אנשים מחוייבים…אנשים גמישים…אנשים מוטי עשיה…ולרוץ קדימה״.
הטיפ השלישי: ״ובעיקר, לא לוותר. לזגזג, לשנות, להתאים…אבל לא לוותר. יש לכם אמונה, רוצו עם זה…אן אף יוזמה משמעותית בישראל, ממוביל איי ועד כנפיים של קרמבו, מוייז ועד תנועת אחרי, אשר הלכה בקלות…ולפתע הדברים האלה מתרחשים אל מול חסמים של המערכת״
ולסיום דבריו, השר בנט סיים וסיפור שכאשר מגיע אליו אדם עם רעיון, יש לו תשובה קבועה בעלת שלוש מילים ״לך על זה״.
