מקומו של החינוך במציאות המשתנה | ממבחנים בינלאומיים לתפיסת החינוך של פרויקט 2030

המצפן השני | מסגרת הלמידה (2030 Learning Framework) 

מצפן הלמידה מטרתו לאפשר ללומדים לנווט לקראת שלומות עתידית והוא מספק שפה משותפת לגבי מגוון מטרות חינוכיות. בשנת 2019 התפרסם מודל חדש של מצפן הלמידה. בעוד שהמודל המוכר עוצב כתהליך עם התחלה וסוף, הרי ייחודו של המצפן המעודכן שהוא במרכז וסביבו המרכיבים השונים המכוונים הגעה לשלומות. בכך הוא מביא לידי ביטוי תהליכים מעגליים ומחזוריים ואקוסיסטם הנדרש במציאות העכשווית.

במרס 2011, רעידת אדמה בשילוב עם צונאמי הרסני, גרמו לאובדן חיים עצום, הרס בתים ובתי ספר ולאובדן הפרנסה של תושבי אזור טוהוקו ביפן. משרד החינוך היפני, אוניברסיטת פוקושימה, בעלי עניין מהחינוך המקומי וה- OECD, חברו יחדיו כדי לסייע לתלמידים ומוריהם, באמצעות תוכנית דו שנתית של פרויקטים משותפים. הפרויקטים התמקדו בפיתוח חוסן לעתיד, מיומנויות וכישורים הנדרשים במאה ה -21. כך נוצר בית הספר של ה- OECD Tohoku ותוצאותיו סיפקו תשומות למסגרת הלמידה 2030.

את מצפן הלמידה החזון והיעדים, אמנם הכרנו בתחילת המאמר, אך אם נרחיב מעט, יעדיו הם:

• הגדרת חזון ברור וסט יעדים משותפים למערכות חינוך, באמצעות חשיבת עתיד, טיפוח סביבות למידה חדשניות המתמקדות בפיתוח והעצמת תלמידים וקידום שינויים במערכות החינוך הן המקומית והן במערכת האקולוגית הרחבה.
• יצירת שפה משותפת למדינות, בתי ספר, מורים ובעלי עניין אחרים, על מנת להקל על ההשוואה בין מגוון מערכות ההוראה ולשם יצירת תקשורת יעילה, תומכת למידה הדדית של שיטות עבודה מומלצות.

החזון המשותף נוגע לחובה לסייע לכל לומד להתפתח כאדם שלם, להגשים את הפוטנציאל שלו ולעצב יחד עתיד משותף הבנוי על רווחתם של אנשים, קהילות וכדור הארץ. לשם כך יש לקדם רווחה משותפת וקיימות – להציב שיתוף פעולה מעל חלוקה, וקיימות מעל רווח לטווח קצר. מכאן חשיבותם הרבה של תכניות הלימודים אשר ראוי שימשיכו להתפתח, מאחר והעולם המשתנה בקצב מואץ זקוק לפתרונות חדשים ועמוקים ובמהירות. 

מסגרת הלמידה מציעה אתגרים והזדמנויות ללומדים בכל גיל. היא מאפשרת להם להבהיר את החזון שלהם, לחדד לעצמם היכן הם רוצים להיות, לבחון מהו מיקומם הנוכחי בהשוואה לחזון העתידי ולנווט בביטחון את הדרך קדימה. היא רואה בהם סוכני שינוי אשר תפקידם להשפיע באופן חיובי על סביבתם ועל העתיד, להבין כוונות פעולות ורגשות של אחרים, ולצפות את ההשלכות קצרות וארוכות הטווח של מה שהם עושים. והיא מאתגרת את המעורבים ומעודדת אותם לחשוב קדימה כדי:

• לטפח סביבות למידה חדשניות המקיפות ומתמקדות בפיתוח הלומדים, ומאפשרות שינויים במערכות החינוך ובמערכת האקולוגית הכוללת
• לפתח שפה משותפת המכוונת להקל על השוואה בין מגוון מערכות ההוראה, ולקדם תקשורת יעילה, לשם לימוד והשוואה של שיטות עבודה מומלצות
• לנתח את תכניות הלימודים הבינלאומית ולבנות בסיס ידע אשר יאפשר למדינות לקדם תהליך תכנון ייעודי ושיטתי, ולתמוך בלמידה בין-לאומית ובדיונים מבוססי ראיות בקרב בעלי העניין בפרויקט.הטקסונומיה המוצעת במסגרת זו יוצרת גם כלי שימושי לניהול והטמעה של תכניות לימודים מקדמות ומותאמות, עבור מעצבי תכניות לימודים,.

מסגרת הלמידה היא לא "מרשם"… אלא הזדמנות להסתכל קדימה ולהרחיב דרכים לחשוב על מה הצעירים צריכים ללמוד. מאחר ותוכנית הלימודים לרוב ממוסגרת בתוך מונחים תרבותיים ספציפיים, הפרויקט מספק פלטפורמה לשיתוף ידע, פיתוח מונחים ושפה משותפת ולמידת עמיתים.

כמו כן, היא אינה מיועדת להיות מסגרת הערכה, היא מסתכלת במבט הוליסטי יותר על מה שהסטודנטים צריכים ללמוד, ובוחנת את הממד הקוגניטיבי במונחים של היבטים חברתיים ורגשיים.

המצפן השלישי | פדגוגיה מוטת עתיד 

מודל פדגוגיה מוטת עתיד (פמ"ע) הוא המצפן המערכתי המאפשר את התאמת מערכת החינוך בהווה למציאות העתידית המשתנה, ומשמר את הרלוונטיות של החינוך ללומד ושל הלומד אל העולם. המודל פותח כמענה לאתגרים שנגזרו מתוך סריקת מגמות עתיד בעולם בתחומי חברה, כלכלה, טכנולוגיה, סביבה, פוליטיקה וחינוך. בליבת המודל ששה עקרונות יסוד כלליים המושפעים ממגמות העתיד ומיושמים באופן הוליסטי בהיבטים פדגוגיים וארגוניים, תוך ניצול ההזדמנויות, הטכנולוגיות והסביבות המאפשרות.

פדגוגיה מוטת עתיד שמה דגש על תהליכי עיצוב עתיד רצוי של החינוך במציאות משתנה ולא על הגדרה של מודלים ספציפיים של חינוך עתידי. כדי להבטיח את ישימותו, עיצוב העתיד הרצוי נעשה מתוך בחירה מודעת ולא כתגובה אוטומטית למגמות, ובהתייחס לאתגרים ולהזדמנויות הנגזרים מהמגמות.

תפישת פדגוגיה מוטת עתיד נועדה לסייע למערכת החינוך להתמודד עם אתגר רלוונטיות החינוך במציאות משתנה המכוונת לעתיד שונה, עמום ובלתי ידוע. היא מבוססת על עקרונות פדגוגיים מרכזיים המשפיעים על דרכי למידה, מיומנויות נדרשות, שינויים במערכת החינוך והטמעת סביבות ארגוניות וטכנולוגיות מאפשרות.

איור 3: מודל פדגוגיה מוטת עתיד

המודל הינו ייצוג תפישתי המגדיר את מהות מרכיבי הפדגוגיה מוטת העתיד ואת היחסים ביניהם. הוא משמש כמצפן מערכתי המכווין את פעילויות הפיתוח הפדגוגי המתבצעות על ידי כלל הגורמים במערכת החינוך, במטה ובשטח וכולל ארבע אבני בניין בסיסיות:

1. האתגרים לחינוך הנגזרים מהמגמות
2. הסביבות וההזדמנויות המאפשרות הנגזרות מהמגמות, ומייצגות את המציאות החיצונית המשתנה המקיפה את עולם החינוך ומשפיעה עליו. 
3. עקרונות הפעולה, המהווים את הציר המרכזי של המודל וניתנים ליישום באופן דינמי ועדכני כנגזרת מהדרישות וההזדמנויות שמייצרות המגמות במציאות המשתנה.
4. הפדגוגיה עליה משפיעים העקרונות, המייצגת את שדה הפעולה החינוכי בו מיושמים הלכה למעשה עקרונות הפעולה בכל ההיבטים הן הפדגוגיים והן הארגוניים התומכים.

ממשקים בין שלושת ה"מצפנים"

שלושת המצפנים מנווטים לעבר הטווח הבינוני והארוך מעבר ל"כאן ועכשיו", והיעד הסופי של כולם עוסק בשגשוגו ורווחתו של הלומד. כאשר ה"לומד" מתייחס, מעבר לפרט, גם לקהילה, המדינה והאנושות כולה ו"למידה" מקבלת משמעות של למידה עקבית ומתמדת לאורך כל החיים.  מטרת ה"על" המוסכמת היא ה"שלומות" הכוללת אחריות של הפרט לעצמו, למשפחתו, לקהילתו, למדינתו וליקום כולו, מה שמרחיב את האחריות גם ל"טבע ולסביבה".  

מודל חינוך 2030 בשלב הראשון, עסק בעיקר ב"מה" – מה צריך ללמוד? ופדגוגיה מוטת עתיד עוסקת ב"איך" – קרי, אלו עקרונות פעולה צריכים להוביל ולקדם את הלמידה? אך למרות השוני לכאורה, נראה ששתי התפיסות משלימות זו את זו.ואכן משנת 2019 פרויקט חינוך 2030 עוסק בסוגיית העקרונות המובילים את ההוראה, כלומר שאלת ה"איך".  

ששת ה"עקרונות" המנחים של פדגוגיה מוטת עתיד הנמצאים בליבת המודל, באים לידי ביטוי גם במסגרת הלמידה של ארגון ה- OECD.  חשיבותו של הלומד, היותו במרכז והצורך להתאים לו את תכניות הלימודים באים לידי ביטוי בפרסונליות.שיתופיות, החל מרמת הפרט והקהילה וכלה ברמת המדינה והעולם היא אבן יסוד בולטת הבאה לידי ביטוי בכל שלב משלבי התכנית והינה תנאי הכרחי להצלחת הפרויקט כולו. האי פורמליות(גם אם בשמות אחרים) מזוהה כעקרון מוביל ללמידה עתידית. הגלוקליות, והצורך ב"קבלת האחר" מופיעה שוב ושוב בכל היבט אפשרי בחיים בכלל ובתכניות הלימודים בפרט. הנכונותלתמורתיות,ברמת הפרט והמערכת/המדינה, מזוהה כתנאי מקדים לכל אפשרות של שינוי. והתכלול של זהות וייעוד אישימזוהה כהכרחי על מנת לאפשר לפרט להגיע ליעד הרצוי שכולל  מעבר לדאגה האישית לעצמו גם דאגה לרווחת הקהילה והעולם כולו.   

ההיבטים הקוגניטיביים והארגוניים של פדגוגיה מוטת עתיד, המפרטים את הפעולות הנדרשות לביצוע לשם מתן מענה לפיתוח האישי של הפרט, בית הספר ומערכת החינוך, באים לידי ביטוי באופן מפורט (אך ברצף שונה) ב"מרכיבי מסגרת הלמידה 2030", המציעה את התפיסה לפיה: יש לגייס את הידע, המיומנויות, העמדות והערכים באמצעות תהליך של ציפייה, פעולה ושיקוף, על מנת לפתח את הכישורים הבינאישיים  הדרושים כדי להשתלב ולהצליח בעולם.

שילוב מושכל של פדגוגיה מוטת עתיד ומסגרת הלמידה התפיסתית 2030, יוביל ל"פדגוגיה מוטת עתיד 2030" העשויה לתת מענה מיטבי במציאות משתנה, לפרט, לקהילה, למדינה וליקום. 

מילון מונחים

למי ששרד עד כה… רוצה ללמוד מעט יותר על המונחים החדשים שהכרנו בסרטון (בתחילת המאמר)…  ולתמוך ביצירת שפה משותפת…