במציאות בה צרכנים מודעים יותר לאופן איסוף הנתונים הפרטיים שלהם ולאופן שבו נעשה בהם שימוש, לעיתים בניגוד לדעתם ולרווחתם, נוצר משבר אמון. בנוסף, מאחר וכיום אלגוריתמים מניעים כל פעילות ארגונית ופרטית, החל מגיוס עובדים ורכישת מוצרים, המשך בקבלה או דחייה של הלוואות וכלה בתהליך כניסה לכלא, הרי שאלגוריתמים מוטים/שגויים יוצרים החלטות גרועות העלולות לפגוע קשות במעורבים. במציאות זו נדרשת מערכת אקולוגית מאובטחת ברשת (cyber-secure ecosystem) וממשל בינה מלאכותית, משמע, כלים ומסגרות שיעזרו לפתח ולהפיץ בביטחון מודלים של למידת מכונה ושימוש באינטליגנציה מלאכותית, לשם קבלת החלטות אוטונומיות נטולות הטיות. זאת לצד קידום שקיפות ומעקב, התומכים באתיקה דיגיטלית ובפרטיות המידע. מערכת החינוך חייבת לדאוג לרווחת תלמידיה בכך שתבטיח את נתוניהם האישיים מחד, ומאידך לספק להם חינוך, הדרכה וכלים מתאימים לטובת שמירה על ביטחונם האישי בעולם הקיברנטי.
