שאלוני מוטיבציה | דרילים

המושג מוטיבציה מתייחס לרצון להשקיע זמן ומאמץ בפעילות מסוימת, גם כשהדבר כרוך בקשיים, במחירים גבוהים ובאי-הצלחות. על פי הגדרה זו, מוטיבציה היא ישות נפשית פנימית, ועדיין ניתן להעריך את עצמתה באופנים שונים. לדוגמה, על ידי שיחות ודיווחים מילוליים, או על ידי מעקב אחר ביטויים התנהגותיים כגון: השקעת מאמץ וזמן בפעילות הרלוונטית, נוכחות ודיוק, התמדה ומאמץ למרות קושי או כישלון, היענות לאתגרים ועמידה בהתחייבויות. 

ניתן להבחין בין שני ממדים מרכזיים של מוטיבציה לביצוע פעילות נתונה: 

עוצמה: מידת הרצון להשקיע בפעילות רלוונטית. 

תחושת אוטונומיה: האם הרצון להשקיע נתפס ומורגש על ידי היחיד כנובע מבחירה, וכפעילות שהיחיד יכול להבין אותה ולהזדהות עמה, או כמבוסס על כפייה חיצונית נטולת צידוק .

תחושת מסוגלות עצמית היא המפתח ליכולת ההתמודדות: הגדרת תחושת מסוגלות עצמית לפי בנדורה: אמונתו של האדם בנוגע ליכולתו להשיג שליטה על אירועים המשפיעים על חייו ובנוגע ליכולתו לגייס את המוטיבציה המשאבים הקוגניטיביים והפעולות הנדרשות על מנת להתגבר על משימות (1977 ,BANDURA). 

תחושת המסוגלות העצמית – האמונה שאני מסוגל – היא המפתח ליכולת ההתמודדות. מדובר באמונה, במחשבה לגבי היכולת שלי. חשובות גם המיומנויות – ככל שהמיומנות גדלה היא מאפשרת לתחושת המסוגלות להתעצם.

ניתן לחלק את תחושת המסוגלות העצמית לשלושה תחומים: 

1. מסוגלות אקדמית – עד כמה אני חושב.ת שאני מסוגל.ת ללמוד, לקלוט דברים חדשים .
2. מסוגלות חברתית – עד כמה אני חושב.ת שאני מסוגל.ת להיות 'קומפוטנטי' בקשרים חיוביים, להיות אהוב, לעזור.
3. יכולת שליטה עצמאית — האמונה בכוחות ובכלים שלי – עד כמה אני מאמין.ה שאני מסוגל.ת לשלוט על התגובות שלי ולווסת את ההתנהגות שלי. 

כיצד נבנית תחושת מסוגלות עצמית?

1. התנסות והישגים הם הגורם החשוב ביותר לבניית תחושת המסוגלות העצמית. חוויות של הצלחה בביצוע מטלה מסוימת יחזקו את תחושת המסוגלות ביחס לאותה מטלה. 

• אם רוצים לחזק את תחושת המסוגלות יש לקבוע יעד שאפשר להגיע אליו. 
• תחושת המסוגלות תתחזק רק אם היחיד ייחס את ההצלחה לעצמו ולמאמציו ולא לגורם חיצוני. ("הצלחתי במבחן כי למדתי, אני יודע את החומר" ולא "כי המבחן היה קל").  

2. חיקוי – כאשר אני צופה בהצלחתם של אחרים הדומים לי או שאעריך את יכולתם כפחותה שלי, אני אסיק מכך שגם אני אוכל להצליח במשימה שהם הצליחו בה . 

    3. שכנוע מילולי – חיזוקים חיוביים – הדבור העצמי שלי- האם אני מסוגל.ת או לא, קשור למסרים שקבלתי מהסביבה.

    4. עוררות רגשית – העוררות הרגשית נתפסת בדרך כלל ביחס הפוך לתחושת מסוגלות. עוררות רגשית גורמת לתגובות פיזיולוגיות (הסמקה, הזעה, רעד) הגורמים לאי נוחות ולהפחתה בתחושת המסוגלות (ניתן להתמודד עם תחושות פיזיולוגיות לא רצוניות ע"י הרגעות הגוף באמצעות נשימות, שתייה וכו').

חשוב ליצור סביבה חינוכית שבה תהיה לילדים הזדמנות (בהדרכת מבוגרים) להיתקל בבעיה, לשאול שאלות, לנתח, לבדוק אלטרנטיבות ולהתמודד עם המודל של פתרון בעיות.

זיהוי עמדות באשר למסוגלות האישית של התלמידים ומידת המוטיבציה שלהם, תאפשר למורה להתמקד בדרך בה ניתן יהיה לקדם תפיסות רצויות ולהתמודד עם תפיסות מעכבות באופן אישי.

ביבליוגרפיה:

טיפוח מוטיבציה פנימית ללמידה בבית הספר (מאמר) / אבי עשור (2001)

פיתוח תחושת מסוגלות (מאמר) / תמר קימל

מסוגלות עצמית ומוטיבציה לימודית (מאמר) / דייל ה' שאנק (1991)

ויסות עצמי ומסוגלות עצמית (תקציר) / מט״ח

החשיבות של פיתוח התפקוד התוך אישי: מסוגלות עצמית ומוטיבציה (מאמר)