מגזין 6
חדשנות
מגזין 6 | חדשנות | דבר המערכת
״אי שפיות היא לעשות אותם דברים שוב ושוב ולצפות לתוצאות אחרות״.
אלברט איינשטיין
״נביא החדשנות כפי שאנו מכירים אותה כיום היה הכלכלן האוסטרי יוזף שומפטר, שהיה הראשון שהעלה על נס את החדשנות, במיוחד הטכנולוגית, כמחוללת הראשית של שינויים כלכליים. התהליך שתיאר בספרו "קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה" היה כזה שבו שווקים חדשים נפתחים, והמבנה הכלכלי עובר מהפכות פנימיות בלתי פוסקות שמחריבות אותו ויוצרות מבנה חדש תחתיו. לתהליך זה, שמחריב את הדרכים המוכרות שבהן נעשו דברים והופך רעיונות, טכנולוגיות, אמונות ומכשור למיושנים ולא רלבנטיים, הוא קרא "הרס יצירתי". אותו הרס יצירתי שמונע על ידי חדשנות, הוא גרס, הוא זה שמניע את הקדמה האנושית, את השיפור ברמת החיים ואת הצמיחה הכלכלית בעידן המודרני״. קיצור תולדות החדשנות, אשר שכטר,דה מרקר
תהליך זה של הרס יצירתי מתרחש גם בחברה, ברפואה, באמנות – וגם בחינוך.
בעולם החינוך הישראלי, וכנראה שאין זה פלא בסטארט-אפ ניישן, זירת החדשנות מבעבעת. המהדורה המיוחדת של מגזין החדשנות מביאה מדגם קטן מעשייה זו. חדשנות מתרחשת במטה משרד החינוך, בו נחנך החודש מרכז החדשנות למעצבי חינוך. יש נסיונות נועזים בשדה החינוכי, כפי שמספר מנהל בית ספר משעולים אריק מנדלבאום, העוסק יום יום בשבירת קבעונות ובבניית פרדיגמה חדשה. וכך גם בקהילות העוטפות את בתי הספר – כפי שאנו לומדים מקהילת הורים בבאר יעקב המקימה בימים אלה מרכז יזמות להורים. במשחק החדשנות לוקחים חלק יזמים פרטיים שהחליטו לעשות מעשה – שבתאי קמינר ואורי שפירא מקדישים את כל מרצם למיזם Euroreka שמחבר בין טכנולוגיות וירטואליות ותלת מימדיות לחינוך, ויעל דורון דרורי הפועלת לשילוב של תנועת המייקינג בחינוך. בשדה החדשנות החינוכית פועלים בישראל עשרות ארגונים – והשנה הקמנו את פדרצית המו״פ החינוכי – כפלטפורמה לשיתופי פעולה ביניהם אל״מ ערן אורטל מזמין אותנו להסתכל על שדה שונה לחלוטין – הוא טוען שבצבא יש הרבה חדשנות ומעט שינוי ומציע לבדוק האם זה המצב גם במערכת החינוך. חדשנות מבוססת על אופני חשיבה חדשים: רחל יעקובסון כותבת על ״סקרנות״ כתנאי הכרחי, ודקלה בר טוענת שחשיבה דרך מורכבות חיונית אף היא.
בגליון תמצאו כתבות נוספות המאירות מזויות שונות על הנושא הרחב, המורכב, העמום לפעמים, המכונה ״חדשנות״. כשערכנו אותו גילינו שבגיליון זה של מגזין השפעה, השישי במספר, התפרסם מאמר ה-100. חגיגה! בדקנו וגילינו שגם בגיליונות הקודמים – חלק ניכר מהמאמרים הם סיפורי חדשנות. אמרנו כבר – זירת החדשנות החינוכית תוססת בישראל. מוזמנים לעיין גם בהם.
שיתוף חוצה מגזר— אסטרטגיה יוצרת ערך. מודל ואירוע הקואליציה הלאומית ״5 פי 2״
ממקרה הבוחן של החינוך המדעי-טכנולוגי והקמתה של היוזמה הלאומית "5 פי 2", נוכל ללמוד שהיישום של האסטרטגיה לשיתוף פעולה חוצה מגזר על בסיס ערך משותף מאפשר יצירה של פלטפורמה רחבה ושל תנועה רחבה, שמושכת תשומת לב הן מצד המערכת הציבורית – הממשלה – והן מצד האקוסיסטם הרלוונטי במטרה להשיג את המטרות שהוגדרו במפת הדרכים ארוכת הטווח.
המוח הפלסטי והדינמי והשפעתו על החינוך
המוח האנושי הינו דינמי ופלסטי, בעל גמישות ויכולת להשתנות. המוח מסוגל לשנות את אופן פעולתו, וללמד את עצמו לעשות את אותו הדבר בחלקים שונים ממנו. תפקיד אגף מו"פ, ניסויים ויוזמות לפתח ולהטמיע אסטרטגיות למידה ופדגוגיות פורצות דרך אשר יביאו לידי ביטוי את היכולות הללו
הטכנולוגיה בשימוש הפדגוגיה, או לשכוח מהשעון, לשכוח מהטלפון
כבולים בסד השמרנות, המבנה וההיררכיה ונאמנים למסורת רבת שנים שבה יצירת הידע – מערכי השיעור, התרגולים ושאר הכלים הפדגוגיים – נעשית במעגלים מצומצמים, נאלצים המורים להתמודד עם תלמידים קצרי קשב שהתרגלו לקבל הכל בצורה קלה, מאירת עיניים, נגישה ומזמינה – בכל מקום אולי למעט בית הספר. הרי שהם מגיעים להתמודדות הזו מעמדת נחיתות שאינה מחויבת המציאות.
מאסטר שף: יוצקים את אבני הבניין של רשת מרכזי חדשנות לחינוך בישראל
כיצד יוצרים מכפילי הכח המגבירים את השפעתם של עשרות מסלולי היזמות והפיתוח, מאות המיזמים ואלפי היזמים הפועלים במערכת החינוך הישראלית? אחד מכיווני הפעולה המתוכננים בימים אלה הוא רשת של מרכזי חדשנות. בסדנת תכנון שנערכה בסוף 2016 החלו בעלי עניין ממגוון מגזרים, ארגונים, דיסציפלינות ודורות ליצוק את אבני הבניין של מרכזים אלה.
השפעה טמונה ביחסים
האם יש מקום להשפעה של המציאות- אותה המציאות עליה החינוך מעוניין להשפיע- על החינוך? הטענה המוצעת בדברים אלו היא שהחינוך יהיה בעל השפעה חיובית רבה יותר על המציאות אם העוסקים במלאכת החינוך וקברניטיו יהיו קשובים ופתוחים, במידה מווסתת, להשפעת המציאות על החינוך.
חינוך 2.0: מפרדיגמת הפרמידה אל פרדיגמת הרשת
חינוך 2.0 הוא השער אל "אמנות שיתופי הפעולה" – בכיתה, בבית ספר, בעיר, בארץ ובעולם.
חינוך 2.0 הוא המענה לתקופה של שינוי פרדיגמה. אין מדובר על חיזוק הפרדיגמה הקודמת (פרדיגמת הפירמידה) המכינה את תלמידיה לקראת חיים בעבר, אלא בהקמתה של פרדיגמה חדשה (פרדיגמת הרשת) שתוביל את תלמידינו לחיים בחברה העתידית. זו המתעצבת בימים אלה מול עינינו.
תהליך של שיפור מתמיד במרחבי החינוך העירוניים – פוקוס על הרשתיות
התפיסה המעצבת את מערכת החינוך היום היא של מרחבי חינוך עירוניים, שמרכיביהם שותפים לחזון חינוכי אחד. מרחבים אלה, מטבעם, הם פחות היררכיים ויותר מוכווני רשת. משמע, מוכווני שיתוף פעולה עם גורמים שונים בסביבה שבה הם פועלים.
מיותר מלמדים ליותר לומדים: יזום והובלה של שינוי פדגוגי מערכתי במכללה אקדמית לחינוך |
המאמר מתחיל בחוויה אחת, של אדם אחד, שחוללה השפעה עמוקה בהכשרת מורים. אנחנו מציגים תהליך ייזום והובלה של שינוי מערכתי פדגוגי בהכשרה ופיתוח מקצועי של מורים ואנשי החינוך במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע.
בין קרן השפע להשפעה? הפדגוגיה של השפע
בתפילה של ספירת העומר אומר האדם: "ואטהר בקדושה של מעלה, ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל העולמות". הבה נאמץ מן הרעיונות לעולם החינוך.
המאמר מציע עשרת דיברות למורה המשפיעה (בהשראת הספירות של הקבלה) כדי שגם הילדים יוכלו להשפיע בתורם.
דרכים להתמודד עם הפערים בין מבוגרי דור הספר לצעירי דור הווטסאפ
המאמר מציע שלוש דרכים להתמודדות עם הפערים הגדלים והולכים בין דור הספר לדור הווטסאפ:
א. ללמוד את "הארץ החדשה", ארץ סייביריה, מהמילה סייבר.
ב. לקבל את הצעיר הרישתי שנפשו בנויה בצורה שונה מהמבוגר של דור הספר.
ג. לעודד דיאלוג והבנה דו צדדית בין שני הדורות, ולא להטיף או לכפות מלמעלה.
חינוך מחדש – של המערכת
מיזם הגוגיה מאפשר הצמחת מנהיגות מורים פנים בית ספרית שתהווה יד ימינו של המנהל ותהיה שותפה להובלת השינוי מתחילה הדרך. היא מתבססת על התבסס על ההבנה כי רפורמה שנכפית מלמעלה למטה לא תוכל להצליח. רק רפורמה שהמורים מעורבים בתכננונה וביישומה, כזו המסתמכת על הכישורים והיכולות שלהם ונותנת מקום למומחיות הקיימת בשטח, תוכל להצליח ולחולל את השינוי המצופה.
לאן הולכים? ״התואיל להגיד לי בבבקשה באיזה דרך עלי ללכת מכאן?״
ניתן לשאול איך הגוף, המוסד, שכה רבים וחכמים ניבאו את מותו הקרב עדיין חי ובועט?
מטרת "השיחה" הזו אינה לשאול בדבר הישרדותו של בית הספר המוכר לנו אלא לשאול מדוע לא השתנה ומדוע אי הנחת ממנו עדיין רחבה ומשמעותית. תרומתי הסגולית לדיון יכולה לשאוב מניסיוני כמורה במערכת החינוך, ומניסיוני כמנהל בית ספר.
שותפות ככלי רב השפעה בביה"ס ובמערכת החינוך
סוגית הקשר בין בית ספר לקהילה זוכה להתיחסות הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות בתחום המחקר והשדה החינוכי. בעבר ראו בבית הספר מערכת סגורה, ואילו היום הולכת ומתגבשת הסכמה ששאלת יכולת ההשפעה של בית הספר תלויה בין היתר ביכולתו לקיים קשרים משמעותים עם הקהילה.
הדיאלוג החינוכי בבית חולים שניידר
שמירת הרצף החינוכי מאפשרת לילד המאושפז לכלול באופן מעובד את החוויות הלא שגרתיות, ולעיתים משבריות, אל תוך תהליכי גיבוש הזהות העצמית שלו , ואל תוך התפתחותו התקינה. כדרך לשמור על הרצף החינוכי עבור הילדים המאושפזים , מקיים המערך חינוכי בבית החולים, דיאלוג חינוכי ייחודי עם הילדים.
חינוך להבנה
פרופסור יורם הרפז טוען כי ההוראה, ברוב בתי הספר, ברוב הזמן, היא הוראה לשם זכירה. זכירה לטווח קצר, עד הבחינה. ״הילדים לומדים בכאילו״, הוא אומר. יש לו גם הצעה מעשית.
בימים אלה עלתה לרשת סדרת הרצאות קצרות של הרפז בהפקת מט״ח, העוסקת בחינוך להבנה. בבסיסה שלוש שאלות:
השאלה המהותית – מהי הבנה?
השאלה הערכית – מה ראוי להבין?
והשאלה המעשית – כיצד מלמדים להבנה?