הריחוק שנוצר בין מרבית הציבור לבין הפוליטיקה, משאיר את התחום לשליטה ותמרון של קבוצות מיעוט רבות עוצמה ומעצים את יכולת המחטף של מעטים העוסקים בפוליטיקה.

אנשים רבים מאמינים כי נדרשים כיום מאפיינים חדשים למנהיגות רלוונטית – הרב המוחלט חושבים שנדרשות מהמנהיגות החדשה דרישות ייחודיות להתמודדות עם אתגרים והזדמנויות בתקופה זו.

בעולם של עומס מידע, אינטרסים חבויים ופייק ניוז על כל אדם להיות מסוגל לברר ולבדוק את מהימנותם ועדכנותם של הידיעות והמידע הזמינים לו.

השקיפות מייצרת אמון וכבוד בעולם בו רבים עשויים להטיל ספק בכוונה האמתית של המנהיג.

מדינות מגבשות כיום אסטרטגיות בתחומי טכנולוגיה וביטחון לאומי ואינן משאירות זאת עוד בידי כוחות השוק.

הציבור מרושת הרבה יותר מבעבר והיכולת של גורמים שונים להפיץ "פייק ניוז" מגבירה עוד יותר את חוסר האמון בממשלה. עם השקיפות גוברת הדרישה של הציבור לעשייה ותוצאות.

לוקליזציה של החינוך היא תהליך שנוצר בשל החקיקה המאפשרת מעבר של תחומי אחריות ועשייה אל הרשויות המקומיות לצד הסדרה של סל תלמיד מינימאלי שכל תלמיד זכאי לו.

הרשתות חברתיות יצרו בשנים האחרונות דינמיקה חדשה של תקשורת, שבה נעשה שימוש במידע אישי של אנשים למטרות שונות ללא ידיעתם ואישורם.

התחום הפוליטי יכול להוות פלטפורמה ללמידה רחבה של כשירויות ומיומנויות, גישות וערכים.

המדיה המזויפת מטשטשת את הגבול בין המציאות האמיתית למציאות הסינתטית המומצאת ומערערת את הביטחון בתיעודים של המציאות שעד כה נתפשו כמהימנים ביותר.

שיתופי פעולה מקומיים וגלובליים בתחום הפוליטי יכולים לייצר הזדמנויות למידה חדשות ורלוונטיות ולפתח כשירויות רב תרבותיות וגלובליות.

לסמכויות הרשויות המקומיות חשיבות קריטית על רקע משבר המשילות המתמשך, המאפיין את השלטון המרכזי בישראל.

מושג הביזור מתייחס למעבר של סמכויות והשפעה מהשלטון המרכזי למנהיגות וקהילות בכל הקשור לקבלת החלטות ציבוריות.

הגלובליזציה והאורבניזציה מגבירות את הקישוריות, והעולם הופך למקום מורכב יותר. המצב הזה מוביל לקושי בהבנת המציאות ולתופעת "הברבורים השחורים".

מלכתחילה נמנעה מערכת החינוך מדיון בעמדות פוליטיות. מצב זה השתנה בראשית שנות האלפיים, עם הטמעת חינוך אזרחי, בעיקר במקצועות אזרחות ומורשת ישראל.

הדרישות שהציבו ארגונים אלה למדינות החלשות לא תמיד הביאו לתוצאות הרצויות ולשיפור הכלכלה במדינות אלה, ולעתים אף גרמו נזקים.

קבוצות אתניות ואומות הנחושות לשמור על הלאום שלהם. מצב זה יוצר שסעים בחברות, בצרפת לדוגמה, אסור ללכת עם בורקה (סממן דתי) בבתי ספר.

המערכת הגלובלית של היום מאופיינת בתחרות, ואחת הדוגמאות האקטואליות לכך היא מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין.

גובר העיסוק בהחלטות פוליטיות בתחום האתיקה הנלקחות לאור התפתחות הטכנולוגיה. לדוגמה, הנציבות האירופית פרסמה מסמך ראשון מסוגו העוסק באתיקה בתחום הבינה המלאכותית.

מדינות רבות חוששות למעורבות יתר של הממשל הסיני במדיניות הפנים שלהן. לאור זאת, שינויים חוקתיים נעשים על מנת לבלום אפשרות שכזו.

על ממשלות לשלוט בחוב ולמצוא דרכים חדשות לספק שירותים ציבוריים כדי להגיב לאתגרים חברתיים, כלכליים וסביבתיים.

האתגרים הסביבתיים והכלכליים עלולים להתעצם במהלך העשורים הבאים, והדבר עלול לגרום נזק בלתי מתקבל על הדעת לכלכלה ולמרקם החברתי של המדינה והעולם.