טכנולוגיות הן אמצעי חשוב לקידום הפדגוגיה בהיבטים השונים של שדה הפעולה החינוכי. הן מאפשרות לעיתים לגשר על הפער שבין העתיד הרצוי החינוכי אליו אנו שואפים לבין המצב המצוי בהווה. בתפישת פמ"ע 2030 הטכנולוגיות צריכות לתמוך הן ביישום עקרונות הפעולה של מודל הפמ"ע והן בקידום ההיבטים השונים של שדה הפעולה החינוכי.
בהיבט עקרונות הפמ"ע על הטכנולוגיות לתמוך ביישום פרסונליות, שיתופיות, אי פורמליות, גלוקליות, תמורתיות ותכלול בכל היבטי שדה הפעולה החינוכי.
דוגמאות לכך הן מערכות למידה אדפטיבית (פרסונליות), משחקי מחשב רבי משתתפים (שיתופיות), למידה במציאות רבודה (אי פורמליות), טכנולוגיית תרגום דיבור בזמן אמת (גלוקליות), טכנולוגיית יצרנות בהדפסת תלת מימד (תכלול) ועוד. רשימת מוצרים טכנולוגיים המיישמים את עקרונות הפמ"ע בחינוך מופיעה בנספח 2 – "דוגמאות לכלים טכנולוגיים תומכי עקרונות פדגוגיה מוטת עתיד" של ספר פדגוגיה מוטת עתיד 2
[1] פדגוגיה מוטת עתיד 2 (2019) נספח 2 -"דוגמאות לכלים טכנולוגיים תומכי עקרונות פדגוגיה מוטת עתיד". משרד החינוך
טכנולוגיות מאפשרות לקדם את ההיבטים השונים של שדה הפעולה החינוכי בדגש על קידום הלמידה כציר מרכזי. ד"ר רובן פואנטורה[1] מציע את מודל SAMR המגדיר ארבע דרגות שונות של יישום טכנולוגיה לקידום הפדגוגיה: החלפה, הרחבה, התאמה והגדרה מחדש (איור 17). בשתי הדרגות הראשונות, החלפה והרחבה, הטכנולוגיה מעצימה את הפדגוגיה הנוכחית (העצמה) ואילו בשתי הדרגות הנוספות, התאמה והגדרה מחדש, הטכנולוגיה מקדמת יצירת פדגוגיה אחרת לחלוטין (התמרה). המודל מאפשר לאנשי חינוך לבחור להגדיר ולתכנן באופן ממוקד ומודע יישום של טכנולוגיות כדי לשינוי ושיפור הפדגוגיה.
מודל SAMR
להלן תיאור קצר של כל אחת מדרגות היישום הטכנולוגי במודל:
- החלפה (Substitution) – בדרגה זו מיישמים טכנולוגיה לביצוע פדגוגיה קיימת באופן שאינו משנה מהותית את אופני הפעולה הקיימים. לדוגמא, המצגת מחליפה את לוח הכתיבה, שליחה בדוא"ל מחליפה את השליחה הפיזית של מסמכים.
- הרחבה (Augmentation) – בדרגה זו מיישמים טכנולוגיה כדי לבצע את הפדגוגיה קיימת באופן טוב יותר. לדוגמא, הצגת סרטוני וידאו וקישורים אינטראקטיביים לחומרים רלבנטיים כדי לייצר חווית למידה משופרת.
- התאמה (Modification) – בדרגה זו מיישמים את הטכנולוגיה כדי לשנות את הפדגוגיה הקיימת. הלומד (פרט או קבוצה) מייצר מוצר או סינתזה חדשה של חומר קיים או מבנה פעילות לימודית חדשנית שלא הייתה מוכרת ו/או מקובלת קודם לכן. לדוגמא, למידה יצרנית שיתופית המייצרת ידע חדש באמצעות טכנולוגיית מסמכים שיתופיים וטכנולוגיות ויקי
- הגדרה מחדש (Redefinition) – בדרגה זו מיישמים את הטכנולוגיה כדי להגדיר מחדש את הפדגוגיה עם יכולות חדשות שלא היו אפשריות קודם לכן. לדוגמה, שימוש בטכנולוגיה ללמידה שיתופית גלובלית, עם לומדים ברחבי העולם, על בסיס רשתות ופלטפורמות למידה חברתיות גלובליות.
המודל ניתן ליישום בהיבטים הפדגוגיים והארגוניים של שדה הפעולה החינוכי. טכנולוגיות יכולות לסייע בצמצום פערים בהטמעת תוכניות לימודים ע"י הנגשת מנעד תכנים, אמצעי לימוד ופעילויות לכלל התלמידים[2], בתמיכה בפרקטיקות למידה חדשניות כגון למידה עצמית, למידה מכל מקום וכתה הפוכה, ובפרקטיקות הוראה והערכה חדשניות.
הטכנולוגיות יכולות לקדם את התכנון והארגון בבית הספר ולשחרר את המורים מתקורות אדמיניסטרטיביות וטכניות כדי שיוכלו להקדיש את זמנם לעיסוק מהותי בחינוך (למשל לאינטראקציה עם התלמידים, להתפתחות מקצועית, לחשיבה ותכנון).
הן יכולות לסייע בחיבוריות בין גורמים בתוך בית הספר ובין בית הספר לגורמים חיצוניים, בין השאר, על ידי קידום השקיפות והקשר עם בעלי עניין, כגון הורי התלמידים ועוד.
לצורך קידום הפעולות השונות יש צורך בקיום תשתיות פיזיות (כגון חיבור לאינטרנט, ציוד מחשוב וכדומה), תשתיות קונספטואליות (הגדרת הערך בפעילות וחיבורה באופן קוהרנטי לעשייה החינוכית), ותשתית אנושית (סגל מקצועי המופקד על הפעילות).
הרחבה בנושא תמיכת הטכנולוגיה בהיבטי החינוך השונים ומגוון כלים טכנולוגיים ליישום ניתן למצוא באתר הענן החינוכי של משרד החינוך[3].
[1] SAMR Model: A Practical Guide for EdTech Integration https://www.schoology.com/blog/samr-model-practical-guide-edtech-integration
